ת"צ 21903-04-22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לתביעה ייצוגית נגד חברת המים מקורות בע"מ, חברת המים הלאומית של ישראל. התובעים, המיוצגים על ידי קיבוץ המעפילים, ביקשו למנוע ממקורות לגבות מיצרני מים עצמאיים ריבית על תעריפי מים שבוטלו או תוקנו לאחר החיוב הראשוני. חיובי הריבית נחשבו בלתי חוקיים, שכן הם הוחלו גם כאשר החשבונות הראשוניים נמצאו שגויים. המשיבה, מקורות, טענה כי היא פועלת במסגרת החוק ומבוססת על הכללים החלים. בית המשפט מצא כי פרשנותה של "מקורות" לכללים אכן הייתה נכונה וכי היא לא פעלה שלא כדין. עם זאת, "מקורות" החליטה להפסיק בכל זאת את גביית תשלומי הריבית הללו וכן התחייבה לפעול מול הרגולטור הרלוונטי לתיקון הכללים. מדובר בהחלטה מהירה ויעילה, עליה הודיעה בדיון הראשון והתבססה על תצהיר המשיב. מאחר שהבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחתה, נדרש בית המשפט להכריע בסוגיית פסיקת הוצאות והוצאות למבקש. השופט החליט כי מאחר שהבקשה תרמה להפסקת פרקטיקה בלתי חוקית לכאורה, ראוי לקבל פסק דין. לאחר ששקל את מכלול הנסיבות, לרבות טובת ההנאה לקבוצה, חשיבותו הציבורית של התיק ומעמדו של המשיב כרשות ציבורית, פסק השופט למבקש סך של 3% מסכום הריבית שגבתה מקורות, המוערך בכ-3.3 מיליון שקל, כשכר טרחת עורך דין ושכר טרחת עורך דין. סכום זה חויב להיות משולם בתוך 60 יום מיום מתן פסק הדין.