עתפ"ב 653-09-18

תקציר

מדובר בפסק דין בערעור על החלטת בית משפט השלום לבטל את כל ההליכים הנוגעים להתקנה ראשונית של בלוני גז ניידים לשימוש ביתי בעיר ערד, בנימוק של הגנה מפני צדק. התקנת הצילינדרים ללא היתר נחשבה לעבירה על חוק התכנון והבניה. בית משפט השלום פסק לטובת הנאשמים, בקובעו כי חל שינוי חד במדיניות המאשימה כלפי הנאשמים, לצד עמימות המצב המשפטי בעת ביצוע העבירות, וכי הגשת שורה של כתבי אישום ללא הודעה מוקדמת היא בלתי סבירה. בית המשפט קיבל גם את הטענה המקדמית לפיה חלק מהנאשמים לא נחקרו לפני הגשת כתב האישום, דבר המהווה פגיעה חמורה בתחושת הצדק וההגינות. המערער, שהוא התובע, טען כי שגה בית משפט השלום בכך שביטל את כתבי האישום מכמה טעמים. ראשית, בית המשפט קיבל טענה מקדמית שלא ניתנה למערער הזדמנות נאותה להגיב. שנית, קביעתו של בית המשפט כי המשיבים הופתעו מהשינוי במדיניות האכיפה אינה נכונה, שכן הייתה אזהרה מספקת והעבירה אינה שנויה במחלוקת. שלישית, שגה בית המשפט כשהורה על מחיקת האישומים הנוגעים למבנים המגנים על בלוני הגז. הערעור התקבל. החלטת בית משפט השלום לבטל את כתבי האישום בוטלה, והתיקים הוחזרו לבית משפט השלום לדיון נוסף. בית המשפט נדרש לקיים דיון מקדמי לקביעת ההסכמות והמחלוקות בנוגע לטענות ההגנה מן הצדק, ולהחליט על הדרך הראויה לבירור העובדות באמצעות הסכמים, ראיות ועדויות. כמו כן הוטל על התובע לתקן חלק מכתבי האישום כך שישקפו את תפקידו הראוי של כל אחד מהנאשמים באירוע. בנוסף, דן בית המשפט במקרה החריג של משיבים שלא נחקרו לפני הגשת כתב האישום, תוך פגיעה בזכותם למשפט הוגן. בית המשפט קבע כי מדובר במחדל חמור אך לא בהכרח הביא לביטול כתב האישום. התיק הוחזר לבית משפט השלום כדי שיקבע האם המחדל השפיע על יכולתם של המשיבים להתגונן במשפט.