בג"צ 7550/23

תקציר

בית המשפט בחן את העתירות נגד סמכותו של המפקד הצבאי להרוס בתי מחבלים מכוח תקנה 119. לאחר בחינת העתירות, התגובות ושמיעת טיעונים בעל-פה, נקבע כי אין הצדקה להתערב בביצוע סמכות זו על-ידי המשיב. השאלות המשפטיות סביב תוקפה של תקנה 119 הוכרעו בעבר, תוך שלילת הצורך בבחינה מחדש. בית המשפט דחה את טענות העותרים והתמקד אך ורק באופי הבלתי מידתי של ההריסות וביצוען. הניסיונות למזער את חלקו של מחבל אחד בפיגוע ולהבחין בין מבצעיו נדחו, שכן שניהם היו מעורבים באופן פעיל. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת המקצועי הנתון למפקד הצבאי בענייני הריסה, וקבע כי אין נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. טענות העותרים בדבר פגיעה אפשרית בנכסים סמוכים נעדרו ראיות מספיקות או תימוכין הנדסיים, במיוחד נוכח שקילת החלופות המבצעיות והערכות הנזק על ידי הצבא. יתר על כן, הרעיון לשייך את ההריסות ל"טיהור אתני" נדחה בתוקף, תוך הדגשה כי הפעולות נועדו להרתיע את הטרור ולהגן על האזרחים. למרות הדעות החולקות, פסק הרוב לדחות את העתירות. נקבעה הוראה לאפשר לבני המשפחה המתגוררים בדירות הנפגעות פרק זמן של שבעה ימים לפינוי.