ת"א 27102-10-17

תקציר

בית המשפט מצא כי טענת התובעים נגד הנתבעים מוצדקת. התובעים ביקשו לרשום את זכויותיהם בחלקת אדמה על בסיס ייפוי כוח שנחתם על ידי דודה המנוחה בשנת 1987. הנתבעים, קרובי משפחה של התובעים, טענו כי יש לדחות את התביעה מחמת רשלנות ושיהוי. עוד טענו כי אין קשר בין שני ייפויי כוח שנחתמו בשנת 1987 לבין הסכם משנת 1986. בית המשפט מצא כי טענת התובעים תקפה, שכן ייפוי הכוח היווה התחייבות תקפה לביצוע עסקה במקרקעין. עוד נמצא כי קיים קשר בין שני ייפויי הכוח לבין ההסכם משנת 1986. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי רשלנותם של התובעים אינה מצדיקה שלילת זכויותיהם, במיוחד בהתחשב ברשלנות הנתבעים עצמם בטיפול ברישום המקרקעין. גם טענת השיהוי נדחתה, שכן לא הייתה כל ראיה לחוסר תום לב מצד התובעים, וגם הנתבעים גרמו נזק ראייתי בכך שפעלו באיטיות. לבסוף, קבע בית המשפט כי זכויותיהם של התובעים גוברות על זכויותיו של נתבע שקיבל את הקרקע במתנה מנתבעים אחרים, שכן עסקת המתנה לא הייתה כרוכה בתמורה. בית המשפט הורה על רישום זכויות התובעים ופסק להם הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.