בד"א 97/05

תקציר

המערער, עובד מדינה וסגן בכיר בפרקליטות מחוז מרכז, הורשע בחשיפת מידע סודי הקשור לחקירת מימון התמודדותו של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, על ראשות מפלגת הליכוד. החשיפה, שנמסרה לעיתונאי שלושה שבועות לפני הבחירות, כללה פרטים רגישים ומסמכים מהחקירה. המערערת טענה כי מעשיה הונעו מחובה ציבורית ליידע את הציבור לקראת הבחירות, וכי חובתה לציבור גוברת על חובת הסודיות כלפי מרשה. עם זאת, בית המשפט קבע כי מעשיה מהווים הפרת אמונים וסודיות מחפירה. נפסק כי אם האמינה המערערת בעליונות תפקידה הציבורי, היה עליה לדווח על חששותיה ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש גילוי רשמי, ולא לנקוט בפעולות סמויות הפוגעות בעמיתיה ובטוהר החקירה. בית המשפט דחה גם את הטענות כי החקירה לא הייתה סודית, וכי הנורמות החברתיות בישראל קיבלו הדלפות כאלה על ידי עורכי דין. אשר על כן, נדחה הערעור על קביעתו של בית משפט קמא בדבר קלון. באשר לעונש המשמעתי, בית הדין הכיר בשירותה המסור של המערערת ובעונשים שכבר הוטלו עליה, אך הדגיש את חומרת העבירה ואת היעדר החרטה. נפסק כי עונשו של בית משפט קמא של חמש שנות השעיה מעיסוק בעריכת דין, מתוכן שנה וחצי של השעיה בפועל, מאזן הוגן בין השיקולים השונים. לפיכך, גם הערעור על גזר הדין נדחה.