עב"ל 78/03

תקציר

בעניין אהרן אברהם נגד המוסד לביטוח לאומי, דנו השופטת ורדה וירט-לבנה והמשנה לנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין בערעור על פגיעת העבודה של המערער. אברהם, שהוצג על ידי עו"ד איתמר כהן, נקבע תחילה על ידי הוועדה הרפואית לעררים כי מדובר בטינטון שאינו קבוע, אשר השוותה את מצבו לטנטון קבוע לצורך פיצוי, בהתאם לסעיף 72 4 3 II לרשימת הנכות. על החלטה זו ערער המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד עמירם סבר, מה שהוביל לפסיקת בית המשפט המחוזי לטובת המכון. בית המשפט טען כי הוועדה טעתה ביישום תקנה 14(א) לתקנות הביטוח הלאומי, המאפשרת התאמה של ליקויים שאינם רשומים לקיימים. השופט עמירם רבינוביץ', בקבלו את הערר, הרחיב על סמכותה של הוועדה לפי תקנה 14 להעריך ליקויים לא תקניים ולקבוע אחוזי נכות מתאימים. בהתייחסם למקרים קודמים כמו שרון פז ויפה בן דוד, טענו רבינוביץ' וברק-אוסוסקין כי תקנה 14 מתירה לוועדה לקבוע דירוגי נכות גם אם אינם מפורטים במפורש, תוך הכרה בטעויות אפשריות בפרשנויות העבר. פסק דין זה הפך את החלטת בית המשפט המחוזי מבלי להטיל הוצאות משפט על המכון, תוך הדגשת שיקול דעתה של הוועדה לפי תקנה 14 ומתן אפשרות להתאמות על בסיס ליקויים דומים המפורטים בתקנות. הערעור התקבל בסופו של דבר ב-10 בינואר 2006.