ת"צ 12859-12-19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לתביעה נגד אמזון. התובע, צרכן, טוען כי אמזון גבתה שער המרה מופרז מדולר ארה"ב למטבע ישראלי (ש"ח) בגין עסקאות מקוונות. התביעה הוגשה כתובענה ייצוגית בשם כל הלקוחות הישראלים שביצעו רכישות בדולרים באתר אמזון. אמזון, תאגיד זר, ביקשה לבטל את התביעה בטענה שתנאי השימוש שלה מכתיבים כי יש לפתור את כל המחלוקות באמצעות בוררות מקוונת על פי חוקי מדינת וושינגטון, ארה"ב, ובכך למנוע אפשרות לתביעה ייצוגית. החברה טענה כי היא פועלת בעולם באותם תנאים וזקוקה לוודאות משפטית. בית המשפט דחה את בקשתה של אמזון, וקבע כי חוק הגנת הצרכן חל במקרה זה. השופטים קבעו כי פנייה מכוונת של אמזון לשוק הישראלי, באמצעות אתר אינטרנט בעברית, משמעה שלא ניתן להחריג את הצרכנים הישראלים מההגנות של החוק הישראלי. פערי הכוחות בין אמזון לצרכנים פרטיים, האופי הכלכלי של העסקאות וחוקי הגנת הצרכן בישראל תומכים כולם בהחלטה זו. כמו כן, בית המשפט מצא כי סעיף הבוררות בתנאי השימוש של אמזון אינו מתאים למקרה זה, שכן הוא מיועד לסכסוכים פרטניים, מנהל דיונים באנגלית ואינו מאפשר הגשת תביעות ייצוגיות. השופטים הדגישו כי תובענה ייצוגית היא כלי חיוני עבור צרכנים לאכוף את זכויותיהם כנגד תאגידים חזקים. פסק הדין קובע תקדים לפיו דיני הגנת הצרכן הישראליים חלים על חברות זרות הפונות לשוק הישראלי, גם אם תנאי השימוש בהן מכתיבים אחרת. אמזון תצטרך להגיב לתביעה הייצוגית ולהגן על שערי המרת המטבע שלה בבית המשפט. פסק הדין מחזק את זכויות הצרכנים ומדגיש את תחולת הדין הישראלי על עסקאות מקוונות עם פערי כוחות משמעותיים. אמזון חויבה לשלם לתובע הוצאות בסך 30 אלף שקל.