ע"א 61/10

תקציר

פסק דין זה נובע משתי תביעות כספיות שהוגשו בתל אביב, בנוגע למחלוקת על בעלות על גידולים עונתיים שנקטפו מחלקת אדמה ברמת הגולן. המשיבים, שותפות בשם פרדס 2000, תבעו את המערערת, חי יוחב, על קטיף יבולים מאדמותיהם ללא רשות ודרשו פיצוי על סמך הערכת שמאי. יוחב, מצדו, הגיש תביעה נגדית נגד פרדס 2000, בטענה כי הם העלימו שלא כדין את חלקו בגידולים ודרש פיצוי על אובדן הכנסה מארבע עונות יבול. הצדדים הסמיכו את בית המשפט קמא לדון ללא משפט מלא, על סמך החומר שהוגש. בית משפט קמא דחה את תביעתו של יוכאב וקיבל חלקית את תביעתה של פרדס 2000, והורה ליוכאב לפצות אותם בגין היבול שקטף. שני הצדדים ערערו על פסק דינו של בית משפט קמא. ערכאת הערעור קיבלה את ערעורו של יוכאב, וקבעה כי זכותו לחלק מהגידולים כשותף בקרקע, וכי הסכם החכירה המסדיר את הקרקע בוטל. בית המשפט ביסס את החלטתו על ניתוח המסמכים שהוצגו, לרבות התכתבויות בין הצדדים. נפסק כי השימוש של השותפות בקרקע אינו כפוף עוד להסכם החכירה, ויחצב זכאי לחלק מהגידולים למשך ארבע עונות, בניכוי עונה אחת שבה כבר קיבל את ההכנסה. הערעור הנגדי שהגישה פרדס 2000, בדרישה לפיצויים עונשיים ופיצויים מוגדלים, נדחה. עוד קבעה ערכאת הערעור כי יוכאב אינו זכאי לכל פיצוי בגין האיחור הנטען במסירת חלקו במקרקעין, שכן לא הייתה לו יריבות משפטית עם השותפות בעניין זה. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל הצדקה להתמהמהות הנטענת של השותפות בהחזרת הקרקע. התוצאה המעשית הייתה שתביעתו של יוכאב בגין הפסד השתכרות התקבלה, והוא קיבל מהמשיבים פיצוי בסך 153,372 ₪, בניכוי ההכנסה מעונה אחת. סכום זה היה אמור להיות צמוד להפרשים וריבית ממועד הגשת תביעתו. כן חויבו המשיבים לשלם ליחצב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, ואילו יוכאב לא יחויב בתשלום שכר טרחת המשיבים. לבסוף חויבו המשיבים בהוצאות הערעור והערעור שכנגד, בסך 25,000 ₪.