ע"פ 53376-02-13

תקציר

שניים מכל שלושה נאשמים ערערו על הרשעתם ועל גזר דינם בגין הסגת גבול וניסיון פריצה לדירה, בעקבות פסק דין של בית משפט השלום בירושלים. הערעורים היו הן על גזר הדין והן על גזר הדין. הראיה העיקרית נגד הנאשמים הייתה עדותו של עד ראייה, שהבחין בהם מנסים לפרוץ לדירה וזיהה אותם באירוע שלאחר מכן. הנאשמים הכחישו את הטענות וטענו כי שהו באותה עת במקום אחר. ערכאת הערעור, לאחר שבחנה את חומר הראיות ואת מהימנותו של עד הראייה, לא מצאה עילה להתערב בהכרעת דינו של בית משפט קמא ואישרה את ההרשעה. באשר לגזר הדין, שקל בית משפט קמא נסיבות כלליות ופרטניות, לרבות רישומם הפלילי של הנאשמים. לנאשם 1 עבר פלילי משמעותי ונגזרו עליו 16 חודשי מאסר, ואילו לנאשם 3 עבר קל יותר ונגזרו עליו 9 חודשי מאסר. ערכאת הערעור הסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא וקבעה כי העונשים הולמים בהתחשב באופי העבירה ובנסיבות הפרטניות של הנאשמים. שני הערעורים על גזר הדין נדחו, והנאשמים חויבו להתחיל לרצות את עונשם במועד שנקבע. פסק הדין וגזר הדין נשמרו אפוא במלואם.