תע"א 11635/07

תקציר

מדובר בעובד שפוטר ללא הודעה מוקדמת מעבודתו כעובד ניקיון לפי שעה. העובד תבע ממעסיקו פיצויי פיטורים ותנאים סוציאליים אחרים. המעסיק טען כי העובד פוטר בגין גניבה שתועדה במצלמות אבטחה, ואילו העובד טען כי הפיטורים בוצעו בעקבות תביעה שהגיש נגד המעסיק בגין זכויות סוציאליות שלא שולמו. בית הדין קיבל את גרסת העובד לאירועים וקבע כי טענת הגניבה של המעסיק פוברקה כדי להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים ומשום שהעובד פתח בהליכים משפטיים. לפיכך פסק בית הדין לטובת העובד, והורה למעסיק לשלם 8,966.27 ש"ח פיצויי פיטורים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ועוד 50,000 ש"ח בגין ניכוי פיצויי פיטורים. עוד חויב המעסיק לשלם 3,710.18 ש"ח בגין פקיעת הודעה מוקדמת, 10,000 ש"ח בגין פיטורים שלא כדין, 23,253 ש"ח בגין הפרשי שכר ועבודה בשעות נוספות, 3,990 ש"ח בגין פדיון חופשות, 3,975 ש"ח דמי הבראה, 3,032 ש"ח דמי חגים, 6,455.71 ש"ח בגין הפרשות לקרן פנסיה ו-11,000 ש"ח הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. בנוסף, בית הדין קבע כי יש לחשב את שכרו השעתי של העובד על בסיס שכר המינימום, בניגוד לטענתו על 25 שקל לשעה. זאת, משום שגרסתו של העובד בדבר השכר המוסכם הועלתה לראשונה במהלך החקירה הנגדית ולא עלתה בקנה אחד עם מצגים ותלושי שכר קודמים. עם זאת, בית הדין דחה את תביעתו של העובד להחזר הוצאות נסיעה משום שלא הביא ראיות מספיקות למרחק בין ביתו למקום עבודתו ולהוצאות הנסיעה הנלוות.