בר"ע 1924/01

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור על החלטה לדחות תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. עניינו נסוב סביב אירוע בו נגרמו למערער חבלות בעת כוונון ידני של שיני המלגזה במהלך העמסת לוחות גבס על רכבו. השאלה המרכזית היא האם האירוע מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, אשר תזכה את המערערת בפיצויים. בית המשפט מגיע למסקנה כי האירוע אינו נופל תחת ההגדרה של תאונת דרכים. נקבע כי פעולת המערערת להתאמת שיני המלגזה היא חלק מתהליך ההעמסה ולא פעולה נפרדת, ולפיכך אין בה משום "שימוש ברכב מנועי" כהגדרתו בחוק. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי השימוש במלגזה במקרה זה לא היה לצרכי תחבורה אלא למטרה שאינה תעבורתית, דבר המוציא אותה שוב מתחום "תאונת הדרכים". החלטת בית משפט השלום לדחות את התביעה מתקבלת אפוא, והערעור נדחה. בנוסף, חויבו המערערים בכיסוי הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין, בסך 30,000 ₪.