ע"א 3279/06

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעורים על החלטות הרשם, אשר דחה את בקשות המערערים להארכת מועד לערעור על החלטות ועדת הערר. תביעותיהם של ניצולי השואה לפיצויים לפי חוק נפגעי רדיפות הנאצים נדחו על ידי המשיב בנימוק שגירושם אינו עולה כדי שלילת חירות. לאחר דחיית טענותיהם, ביקשו המערערים מהמשיב לשוב ולטפל בתביעותיהם עקב שינוי בפסיקה, אך גם בקשה זו נדחתה. בית המשפט החליט להאריך את המועדים להגשת ערעור כמבוקש, מאחר שדחיית טענות המערערים הייתה בלתי צודקת ומפלה. פסקי הדין נגד המערערים ניתנו בתקופה שבה השתנתה הפסיקה ופסק דין מורחב הכיר בגירוש כפוי של יהודי בולגריה כשלילת חירות. בית המשפט הדגיש את מטרותיו החברתיות של החוק ואת הצורך לפרשו בנדיבות. זאת ועוד, השינוי בפסיקה מהווה סיבה מיוחדת להארכת המוזמנים, מה גם שהמערערים פעלו מיד לאחר פסק הדין החדש. טענת המשיב כי חלוף הזמן מקטין את הסיכוי להארכת המועד נדחתה, שכן היא לא חלה על רשות ציבורית המודעת לתוצאה המפלה. בית המשפט מורה למשיב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בהפרשי הצמדה וריבית, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.