ת"א 18830-05-14

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתביעה ותביעה שכנגד בנוגע לחוזה למכירת דירה. התובעים מבקשים לאכוף את החוזה, ואילו הנתבעים מבקשים לבטלו בטענה שהתובעים הפרו את החוזה בכך שלא עמדו בתשלומים במועד. ההסכם המקורי קבע כי התובעים ישלמו את מלוא סכום הרכישה עד למועד מסוים, עם אפשרות לעיכוב של שבעה ימים מבלי להוות הפרה. התובעים לא שילמו את מלוא הסכום במועד, והנתבעים ביטלו את החוזה. על בית המשפט להחליט האם פיטורי הנתבעים היו כדין. התובעים טוענים כי שביתה בבנק עיכבה את תשלומם וכי הצדדים הסכימו על נספח לא חתום המאריך את מועד התשלום. עם זאת, בית המשפט מוצא את ראיות התובעים חסרות, שכן הם לא הצליחו לספק הוכחות למשך השביתה ולקשר שלה לתשלום המאוחר. עוד עולה כי הנספח הבלתי חתום מעולם לא סוכם, והנאשמים התייעצו עם עורך דין אחר טרם חתימתו, דבר המעיד על חוסר הסכמה. גרסת הנתבעים מהימנה יותר, ומוכיחה כי התובעים הפרו את החוזה באופן יסודי בכך שלא שילמו תשלומים במועד כאמור בהסכם. זאת ועוד, טענות התובעים ביחס לנספח ולהשבחה הנטענת של חוזה מתוקן חסרות שחר בשל היעדר ראיות מספיקות לחוסר תום הלב של הנתבעים. כתוצאה מכך, בית המשפט פוסק לטובת הנתבעים, דוחה את התביעה העיקרית ומקבל את התביעה שכנגד. התובעים נדרשים לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.