ת"צ 32833-12-19

תקציר

הערעור מתייחס להסכם פשרה בתובענה ייצוגית נגד חברת האבטחה המשיבה. התביעה, שהוגשה על ידי מר גולדנברג ז"ל, שומר לשעבר בחברה, טענה לאי תשלום שעות נוספות והפרות שכר נוספות. לאחר משא ומתן ממושך הושג הסכם פשרה, שהוגש לאישור בית המשפט המחוזי בתל אביב. עם זאת, על אישור בית המשפט הוגש ערעור. המערערת, בתו של מר גולדנברג, המיוצגת על ידי בא כוח חדש, טענה כי הסדר הפשרה לא פיצה כראוי את העובדים שנפגעו ולא שירת את האינטרסים שלהם. בית הדין לערעורים הסכים עם המערער. נמצא כי הסכם הפשרה, במתכונתו הנוכחית, אינו עומד בדרישות האישור לפי סעיף 19 לחוק התובענות הייצוגיות. באופן ספציפי, היא לא הצליחה לספק תוצאה הוגנת וסבירה לעובדים, במיוחד בכל הנוגע לגמול שעות נוספות ועבודה במוצאי שבת. פסק הדין שניתן לאחרונה בעניין המיקוד, שהבהיר את הדין החל, השפיע באופן משמעותי על הערכת היתרונות של ההסדר. בית המשפט ציין גם מספר סוגיות מעשיות שהפחיתו משווי ההסדר, ובהן תשלומים מוגבלים, חוסר בהירות לגבי הגדרת קבוצת הזכאים והיעדר הודעה מספקת לעובדים. כמו כן, החלטת בית המשפט המחוזי לא התייחסה למינוי בודק או לעמידת התובענה הייצוגית בדרישות החוק. משכך, קיבל בית הדין לעררים את הערעור, ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי והחזיר את התיק לדיון נוסף בבקשה לתביעה ייצוגית. בית המשפט הדגיש כי לא ניתן לאשר את הסדר הפשרה, כפי שהוא, וכי כל הסדר מתוקן ידרוש בדיקה מעמיקה. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של הצדדים וללא הוצאות שנפסקו למי מהצדדים.