ע"א 4438-01-14

תקציר

הערעור מתייחס לסכסוך בין בני זוג לשעבר על הונאה וחדירה לפרטיות. המערערת טענה כי הראיות אינן תומכות בקביעתו של בית משפט קמא כי ביצעה תרמית בכך שהציגה מצג שווא לגבי פוריותה וחדרה לפרטיותו של המשיב. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, אשר היו מעוגנים בראיות ובהערכות המהימנות, והקשו על התערבותו. בית משפט קמא מצא כי המערערת אכן הציגה מצג שווא לגבי פוריותה ופגעה בפרטיותו של המשיב, אך נמנע מלהתייחס למספר שאלות משפטיות מרכזיות. אלה כללו: האם התרמית שהובילה ללידת יילוד בריא היוותה עילת תביעה תקפה; מהות הנזק וסיווגו הממוני או הלא ממוני; האם ניתן לחייב את האם לשפות את האב בגין תשלומי מזונות; מצבה הכלכלי של המערערת והשפעתו על השיפוי; האפשרות לקבוע אשם תורם לנזק הנובע מהונאה; קיומן של הגנות כלשהן לטענת הפגיעה בפרטיות; וסכום הפיצוי בגין פגיעה בפרטיות. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי החלטתו של בית משפט קמא, אשר נעדרה דיון והכרעה בסוגיות אלה, אינה איתנה דיה. משכך, המליצה בית המשפט לבטל את פסק הדין באופן חלקי, להותיר את הממצאים העובדתיים על כנם ולהחזיר את התיק לדיון חוזר בבית המשפט קמא. הדבר יאפשר לבית המשפט קמא להתייחס לשאלות המשפטיות הבלתי פתורות, לערוך חקירות נוספות ולהוציא פסק דין חדש. ערכאת הערעור הציעה כי כל צד יישא בהוצאותיו וכי ביצוע פסק הדין יושהה עד להכרעתו החדשה של בית משפט קמא. השופט שבח הדגיש כי הצדדים יכולים לקבל מרצונם את התוצאה הכספית של פסק דינו של בית משפט קמא תוך הנחת הסוגיות הנכבדות להכרעה מאוחרת יותר.