בש"פ 2074/99

תקציר

חמישה מערערים הורשעו בחטיפתו וברציחתו של דני כץ ונגזרו עליהם מאסר עולם ועוד 27 שנים, אך הם טענו לחפותם. לאחר שנים של ערעורים, ניתן משפט חוזר על סמך הסבירות שהם יסבלו מעיוות דין. עם זאת, בית המשפט המחוזי הורה על מעצרם עד למשפט החוזר. בית המשפט העליון, בקבלו את ערעורם של המערערים על החלטה זו, קבע כי אין ליתן משקל מוגבר לראיות נגדם, אף שהן לכאורה, מה גם שקיימות ראיות פוטנציאליות חזקות לזיכויים. בית המשפט ציין כי האיזון בין חירות הפרט לבין ביטחון הציבור, כפי שנקבע בחוק סדר הדין הפלילי, הופר על ידי 15 שנות המאסר שנגזרו על המערערים טרם המשפט החוזר. הודגש כי חומרתן של עבירות הרצח והחטיפה אינה יכולה להיות הגורם היחיד להמשך המעצר, שיש להתבסס על בחינת הנסיבות הקונקרטיות. התנהגותם של המערערים בכלא למעלה מעשור, לרבות השתתפותם בפעילות בית הסוהר והקפדה על משמעת, לצד יציאתם הרגילה ללא תקריות, לא הצביעו על סכנה לציבור או סכנת בריחה. לפיכך הורה בית המשפט העליון על שחרורם בתנאים מגבילים עד למשפט חוזר. פסק הדין כלל גם ערבויות כספיות ואיסור נסיעה.