רחד"פ 8045-04-26

תקציר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים **רחד"פ 8045-04-26** **הקדמה** החלטה זו עוסקת בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, אשר דחה בקשת המבקשים למתן צו עשה נגד המנהל המיוחד של חברת "קבוצת הניג בע"מ", חברה הנמצאת בהליכי פירוק. תיק הפירוק אוחד עם תיק פירוק של חברה נוספת, "החברה לחידוש פני העיר (פ.ת.) בע"מ", על יסוד הטענה לקשר ביניהן ולהיותן "צינור" להעברת כספים ונכסים. **רקע עובדתי** המבקשים רכשו זכויות במקרקעין באזור עין חמד מהחברה במסגרת הליכי הפירוק. עסקה זו, אשר אושרה על ידי בית המשפט המחוזי ונחתמה בפסיקתה, התייחסה למלוא הזכויות במקרקעין, גם אם רק חלקן היה רשום על שם החברה. לאחר אישור העסקה, התעוררו מחלוקות בין המבקשים למנהל המיוחד בנוגע להשלמת הרישום, מחיקת רישומים מכבידים, ואף לגבי עצם תוקף העסקה. **החלטת בית המשפט המחוזי (שנדונה בבקשת רשות הערעור)** בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשים למתן צו עשה המחייב את המנהל המיוחד: 1. למחוק רישומים מכבידים על המקרקעין. 2. להשלים את רישום הזכויות על שם המבקשים. 3. כחלופה, לבטל את עסקת המכר ולהגיש תביעה כספית נגד המנהל. **ניתוח משפטי והחלטת בית המשפט העליון** בית המשפט העליון (השופט דוד מינץ) **דחה את בקשת רשות הערעור**, וזאת מהטעמים הבאים: 1. **אי התערבות בהחלטות דרגיות בענייני חדלות פירעון:** בית המשפט העליון חזר והדגיש כי ערכאת ערעור אינה מתערבת בקלות בהחלטות בית המשפט המחוזי בענייני חדלות פירעון, שכן לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, מומחיות ייחודית והיכרות קרובה עם בעלי הדין ונסיבות המקרה. מקרה זה אינו מצדיק התערבות. 2. **השלמת רישום זכויות:** בית המשפט קבע כי בקשת המבקשים למתן צו שיחייב את המנהל להשלים את רישום הזכויות על שמם נדחתה כבר בעבר על ידי בית המשפט המחוזי, והמבקשים לא ערערו על אותה החלטה. לכן, היא הפכה חלוטה, ואין מקום לדון בה שוב במסגרת הבקשה הנוכחית. בנוסף, המבקשים לא הציגו כל אסמכתא או טעם המעידים על חובתו של המנהל לפעול לרישום הזכויות. 3. **סיכון אי-קיום הזכויות:** טענת המבקשים כי רכישת הזכויות "כמות שהן" אינה כוללת את הסיכון לאי-קיומן כלל, נדחתה. בית המשפט קבע כי טענה זו מכוונת נגד תוכנה של עסקת המכר שאושרה בפסיקתה, וכי היה על המבקשים להעלות טענות אלו במועד האישור ולא שנים לאחר מכן. יתרה מכך, המנהל כבר הזהיר את המבקשים מראש בבקשת אישור העסקה כי לא ניתן להבטיח את "טיב הזכויות הנמכרות במקרקעין ו/או אף את קיומן". חרף אזהרה זו, המבקשים הסכימו לעסקה בתנאיה. 4. **ביטול עסקת המכר:** בקשת המבקשים לביטול עסקת המכר עדיין תלויה ועומדת בפני בית המשפט המחוזי, לאחר שהוגשה תגובת המנהל וניתנה למבקשים זכות להשיב. לכן, טרם בשלה העת להידרש לבקשה זו או לטענות שבה, שכן הדיון בהן טרם מוצה בערכאה הראשונה. 5. **הגשת תביעה נגד המנהל:** בית המשפט המחוזי כבר דחה בקשה דומה שהוגשה על ידי "רשות מקרקעי ישראל" להגשת הודעת צד ג' נגד המנהל, בקבעו כי לא מדובר במקרה חריג המצדיק הגשת תביעה אישית נגד בעל תפקיד. הנימוקים להחלטה זו רלוונטיים גם לעניינם של המבקשים, ואין בהם כל פגם המצדיק התערבות. **לסיכום** בית המשפט העליון אימץ את החלטת בית המשפט המחוזי ודחה את בקשת רשות הערעור. ההחלטה מדגישה את עקרון אי-ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות בית המשפט המחוזי בענייני חדלות פירעון, ואת חשיבות מיצוי הדין בערכאה הראשונה. בנוסף, ההחלטה מאשררת את עקרון לפיו רוכשים במסגרת הליכי פירוק, במיוחד לאחר קבלת אזהרות מפורשות, נוטלים על עצמם את הסיכונים הכרוכים במצב הנכסים.