ה"פ 161/04

תקציר

המבקש, איש עסקים בשנות השבעים לחייו, מכר למשיב, חברת בנייה, את המניות שהיו בבעלותו בשתי חלקות קרקע. המשיב תכנן להקים שכונת מגורים על הגדול מבין שני המגרשים, והייתה לו אופציה לרכוש 78% ממניות המבקש ולבנות עבורו דירות, או לרכוש את כל מניותיו בסכום של 1,800,000$, כאשר המבקש יקבל את הדירות רק לאחר בניית חמשת השלבים הראשונים של השכונה. זכותה של המשיבה לבחור בין אפשרויות אלה הייתה מותנית בקבלת היתר בניה, שמועדו לא צוין בחוזה. המבקשת טענה כי אי בחירת אופציה על ידי המשיבה והעיכוב בקבלת היתר הבנייה מהווים הפרה של החוזה, וביקשה לבטל את ההסכם, טענה לה התנגדה המשיבה. בית המשפט מצא כי החוזה לא קבע מועד אחרון לבחירת המשיב או לקבלת היתר הבניה, ופירש את הזמן הסביר לביצועם כארבע ושנתיים בהתאמה מחתימת החוזה. בקשת המבקש לביטול ההסכם נדחתה, והמשיבה חויבה לבחור בין האופציות בתוך עשרה ימים מיום 2.8.06, ואם תבחר באפשרות השנייה, לשלם למבקש את התמורה החוזית. בנוסף, אם בחרה המשיבה באפשרות הראשונה, היה עליה לבנות את הדירות המיועדות למבקש בתוך שנתיים וחצי ממועד זה. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.