ע"א 38505-05-24

תקציר

בתיק הערעור של מריאנה מרים תהילה אלדי נגד המועצה המקומית עמק חפר, נסובה הסוגיה המרכזית סביב תביעה כספית הנוגעת להשתתפות הורה בעלויות השמת בתו במוסד טיפולי. קודם לכן פסק בית משפט השלום בנתניה לטובת המשיבה והורה לאלדי לשלם 5,966 ש"ח, עליהם ערערה, בטענה לקיזוז בגין תשלומי יתר שביצעה לכאורה ללא קבלת קבלות כדין. הערעור ביקש לערער הן על קיומו של החוב הנתבע והן על המצגים המשפטיים הנלווים אליו, אך בית המשפט העליון מצא כי מרבית טענות המערער נעדרות טעמים ענייניים. עם זאת, בית המשפט קיבל את הערעור דווקא ביחס לטענת הקיזוז, תוך הכרה בכך שהטענה בדבר קיזוז תשלומים קודמים לא זכתה להתייחסות מספקת בשל סוגיות פרוצדורליות שהועלו במשפט. המערערת הציגה ראיות לכך שהנפיקה שיקים מרובים שנראה כי טופלו, אך לטענתה לא הוצאו קבלות. ערכאת הערעור מצאה לנכון לבחון טענה זו על מהותה, בהדגישו כי סוגיות מעין אלה שבין אזרחים לרשויות ציבוריות צריכות להיות שקופות ושירותיות. לפיכך הועבר התיק לבית משפט קמא להמשך בחינת טענת הקיזוז, תוך אפשרות להביא ראיות נוספות ככל שיידרש. למרות קבלת הערעור באופן חלקי, נמנע בית המשפט מלפסוק הוצאות בשל הבירור המהותי התלוי ועומד של התביעה המקורית. פסק דין זה מדגיש את הצורך לבחון הגינות פרוצדורלית ושלמות ראייתית בתביעות המערבות רשויות ציבוריות.