ע"א 176/62

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור שהגישו בעלי משלוח עצים על פסק דין שהטיל עליהם אחריות חלקית לפציעות שנגרמו לעובר אורח שנפגע מנפילת לוחות עץ. פסק הדין המקורי חילק את האחריות לנזקים בין הבעלים, נהג המשאית והפורקים. בית המשפט העליון אישר את פסק הדין וקבע כי לבעלים, שהגדילו את הסיכון לציבור בכך שפרקו את המשאית בסמוך למחסן, חלה חובת זהירות כלפי הולכי הרגל באזור והם אינם יכולים להאציל חובה זו לאחרים. חובה זו, קבע בית המשפט, אינה פוטרת על ידי שכירת קבלן עצמאי, ולפיכך הבעלים אחראים לנזק שנגרם. יתר על כן, ההבחנה בין מעשה למחדל במקרה זה היא חסרת חשיבות, ואחריות הבעלים נובעת מאישורם למעשה המזיק. עם זאת, בית המשפט שינה את חלוקת האחריות והקצה חלק שווה לבעלים ולפורקים (45% כל אחד), במקום להטיל על הבעלים נטל כבד יותר. השופט זוסמן, שנתן את פסק הדין, ציין כי כללי המשפט המקובל בנוגע לאחריות לנזקים שנגרמו על ידי קבלנים עצמאיים זכו לביקורת ומתפתחים בימים אלה. בישראל, הדין הסטטוטורי קובע את דיני הנזיקין, ומורה לבית המשפט להפנות למשפט האנגלי. לפיכך, פסק הדין מדגיש כי על יחידים היוצרים סיכונים במרחב הציבורי לנקוט אמצעים למניעת פגיעה, בין אם הם פועלים לבדם ובין אם באמצעות אחרים.