רע"ב 4493-03-22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשתו של אזרח ישראלי להציג ראיות נוספות ובקשת רשות ערעור על פסק בוררות קודם בערעור. המבקש, המייצג את עצמו, היה מעורב בסכסוך משפטי ממושך עם קיבוץ. בית משפט קמא החליט כי יש לדחות את הבקשות לביטול פסק הבוררות בערעור, החלטה עליה ביקש המבקש לערער. עם זאת, השופט הגיע למסקנה כי בקשת המבקש אינה עומדת בתנאים להגשת ראיות חדשות וכי המסגרת הפרוצדורלית של הבקשה לביטול פסק הבוררות אינה המקום המתאים לדון בטענות המבקש לגופן של המחלוקת. יתר על כן, השופט הדגיש כי פסק הבוררות בערכאה הראשונה "נבלע" בפסק הבוררות בערעור, והפך אותו לבלתי שפיט. עוד קבעה השופטת כי טענות המבקש בדבר ניגוד עניינים בין הבוררים הראשונים אינן מבוססות וכי אין לדחות את פסק הבוררות בערעור מטעמים אלה. בסופו של דבר קבע השופט כי בקשת רשות ערעור על החלטות בענייני בוררות תינתן רק בנסיבות חריגות, שמקרה זה אינו מייצג. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה. החלטה זו התקבלה ללא התחשבות בהוצאות, בשל ייצוגו העצמי של המבקש.