בג"צ 156/56

תקציר

פרשת פרידה שור נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' (בג"ץ 156/56) נסובה סביב סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לעכב הליכים פליליים. המבקשת, פרידה שור, הגישה קובלנה פלילית נגד חנה פרנק, בטענה שפרנק השמיץ אותה. עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה התערב והוציא צו עיכוב הליכים, בנימוק של הצורך למנוע עוול לפרנק ולהגן על האינטרס הציבורי. השאלה הניצבת בפני בית המשפט היא מידת סמכותו של בג"ץ להתערב בהחלטות כאלה של היועץ המשפטי לממשלה. השופטים, השופט אגרנט, השופט זילברג והשופט ויתקון, מסכימים פה אחד כי ליועץ המשפטי לממשלה יש סמכות להפסיק הליכים פליליים בכל שלב, בהתבסס על המשפט המקובל האנגלי ותקנות מקומיות. סמכות זו נחשבת שיפוטית במהותה ומוקנית ליועץ המשפטי לממשלה להבטיח את שמירת האינטרס הציבורי. בית המשפט קובע כי אמנם בסמכותו לפקח על הפעלת סמכות זו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אך יש להגביל את התערבותו למקרים של חוסר תום לב או סתירה ברורה של האינטרס הציבורי. במקרה הנוכחי, בית המשפט מוצא כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה נבעה משיקולים כנים ואמיתיים ולכן מבטל את הצו המותנה ומאפשר את הקפאת ההליכים.