בד"מ 18/08

תקציר

ועדת המשמעת של לשכת עורכי הדין הרשיעה את הנאשם, עורך דין במקצועו, במספר עבירות אתיות והתנהגות מקצועית בלתי הולמת הקשורה לשני לקוחות, ש.ש. וצ.כ. הנתבע לא הגיש תביעות בשם שני הלקוחות לאחר שקיבל מהם תשלומים, ולאחר מכן נעלם מבלי שהחזיר את הכספים ולא השיב לפניותיהם. היא הורשעה בהפרת חובת אמונים, עיכוב ומעילה בכספי פיקדון, מעשים הפוגעים בכבודו של מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. הרוב בפאנל הרשיע אותה גם בכך שלא השיבה לפניות הלקוחות, בעוד שהמיעוט זיכה אותה מאשמה זו בשל היעדר ראיות מספיקות. לנאשם עבר של עבירות משמעת קודמות, לרבות שידול לקוחות, שיתוף שותפויות עם מי שאינם עורכי דין ואי מענה לפניות לשכת עורכי הדין. בקביעת העונש שקל הרכב את חומרת העבירות, את עברה המשמעתי של הנאשמת, את חוסר החרטה ואי תיקון מחדליה ואת מצבה הכלכלי. הרוב הטיל השעיה בפועל של שלוש שנים ממקצוע עריכת הדין, השעיה על תנאי של שנה, והורה לנאשם לשלם לכל לקוח פיצוי של 2,000 שקל בתוך 30 יום מיום מתן גזר הדין. כמו כן חויבו הנתבע לשלם לוועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין הוצאות בסך 1,500 ₪. חבר הכנסת הס הדגיש את הצורך בעונש חמור כדי להגן על לקוחות פוטנציאליים, ואילו חבר הכנסת דואני הדגיש את כישלונותיו החוזרים ונשנים של הנאשם ואת ההשפעה השלילית על תפיסת הציבור את עורכי הדין. חבר המיעוט, חסיד, הציע השעיה בפועל של שנה, ללא פיצוי וקנס נמוך יותר, בנימוק של קשייו הכלכליים של הנאשם. לנאשם ניתנה זכות ערעור תוך 30 יום.