ת"א 51415-12-20

תקציר

פסק הדין דן בתחולתן של תקנות סדר הדין האזרחי בנוגע למסירת מסמכים משפטיים לנציגי נאשמים המתגוררים מחוץ לישראל. על בית המשפט לבחון האם המייצגים מייצגים במידה מספקת את האינטרסים של הנתבעים בישראל והאם התביעה נוגעת לאותו עניין. במקרה דנן, לא הובאה המבקשת ראיות מספיקות להוכחת היותם של המשיבים נציגי הנתבעים הזרים, כנדרש בתקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי ניתן למסור למייצג את התביעה אם היא נוגעת לעניין בו הם מייצגים את הנתבע. לגופו של עניין, המבקש לא עמד בנטל ההוכחה המוטל על נאשמים 3 ו-8. בעוד שחלק מהעובדות הצביעו על קשר בין הנתבעים לבין המשיבים, אין בהן די כדי לבסס מערכת יחסים חזקה דיה או להראות כי המשיבים יודיעו לנתבעים על התביעה. באשר לנתבע 3, הכיר בית המשפט בכתובת בישראל כמספיקה למסירת התביעה, אך לא קיבל את בקשת המבקש לראות את כתובת המשיבים ככתובת הנתבעים. השופטת החליטה כי דרך הפעולה הראויה ביחס לנתבעת 8 היא לבקש היתר להמצאה מחוץ להליכים הרגילים. לפיכך, נדחתה הבקשה להכיר באמצאה למשיבים כמייצגי הנתבעים הזרים, הגם שבית המשפט לא פסק הוצאות.