ת"א 1977/08

תקציר

התיק סובב סביב הסכם לכאורה בעל פה למכירת מניות במיזם משותף שבבעלותו זכויות בשישה עשר מלונות הילטון. התובעת, חבס השקעות, ביקשה למכור את אחזקותיה במיזם (3%) וטענה כי הגיעה להסכם עם הנתבעים, יגאל אהובי ובלנהיים נכסים גרופ בע"מ, לרכישת מניות אלה תמורת 3.1 מיליון ליש"ט. הנתבעים הכחישו קיומו של הסכם מחייב, וטענו כי אהובי בסך הכל סייע לחבס למצוא קונים. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת, והגיע למסקנה כי אכן הושג הסכם תקף בעל פה בין חבס לבין בלנהיים נכסים. המפתח לפסק הדין היה מכתב של אהובי לחבס משלושה ימים לאחר ההסכם הנטען, שהתייחס לעסקה שהושלמה ולדחיית מועד הסגירה. בית המשפט פירש זאת כאישור להסכם בעל פה. בנוסף, במכתב שגיבש אהובי הפונה ליתר השותפים במיזם צוין במפורש כי בלנהיים וחברה נוספת הסכימו לרכוש את מניותיו של חבס, מה שתומך עוד יותר בטענת התובע. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבעים בדבר זכות הסירוב הראשונה בהסכם המיזם, וטען כי פעולותיו של אהובי עצמו בהמלצתו לשותפים לסגת מהרכישה שוללות טענה זו. בעקבות זאת, הורה בית המשפט על אכיפת ההסכם למכירת מניות, אך ורק כנגד בלנהיים נכסים, והעניק לתובע סעד פיצול, המאפשר להם לתבוע את אהובי באופן אישי בגין מעשיו. כמו כן, בית המשפט פסק לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,300,000 ₪, בהם יישאו שני הנתבעים, דבר המשקף את עמדת בית המשפט כי התנהלותו של אהובי סייעה להפרת ההסכם שניהל מטעם בלנהיים נכסים. החלטה זו מחזקת את עקרון תום הלב בביצוע חוזי ומדגישה את חומרתם של הסכמים בעל פה על פי הדין הישראלי.