בש"פ 5709/23

תקציר

בפסק הדין שניתן ביום 9.8.2023 הוטל על בית המשפט המחוזי לקבוע האם העסקים שניהל המשיב הם לגיטימיים או שמא הם מהווים מסווה לשירותי הגנה הנאכפים באמצעות הפחדה. בית המשפט בחן עדויות של קבלנים רבים אשר התקשרו עם חברות השמירה של המשיב. למרות שהחברות של המשיבה סיפקו חשבוניות ונראה היה שהן מציעות שירותי שמירה לגיטימיים, חלק מהראיות הצביעו על כך ששירותים אלה נכפו תחת איום. בעוד שמספר קבלנים דיווחו על אינטראקציות חיוביות עם המשיב, אחרים תיארו תרחיש בו שכרו את שירותיו לאחר שאוימו בעקיפין כי אי שיתוף פעולה עלול לגרום לגניבה או נזק לרכושם. בית המשפט הצביע על דפוס שבו נציגי המשיב יצביעו בתוקף על נחיצותם של שירותי השמירה שלו, תוך רמיזה לנזק פוטנציאלי בהיעדרם. למרות שלא היה איום מפורש, בית המשפט הכיר באיומים הסמויים והמרומזים שהועברו ובאווירת הפחד והכפייה הכללית שבה פעלו קבלנים אלה. המשיב, שנחקר פעמים רבות, בחר לשמור על שתיקה ביחס להאשמות הסחיטה, וסיפק תשובות ארוכות רק לשאלות אחרות שאינן קשורות לליבת הטענות. חוסר התגובה שלו לשאלות מפתח על פעילותו, יחד עם היעדר הרישיון החוקי הדרוש של החברה שלו ומניעת העסקתם של סוהרים לכאורה, סיבכו אותו עוד יותר. נוכח ריבוי הראיות לכאורה, מצא בית המשפט כי מעשיו של המשיב עומדים בקריטריונים של סחיטה באמצעות איומים כהגדרתם בסעיף 428 לחוק העונשין. משכך, קבע בית המשפט כי מעצרו יימשך, שכן שחרורו טומן בחובו סיכונים, לרבות פוטנציאל לשיבוש הליכי משפט והסכנה הטמונה במעשיו. הערעור התקבל, ונקבע כי המשיב יישאר במעצר.