עת"מ 6009-07-09

תקציר

העותר, בעליה של דירה מס' 1 בבית ברחוב מרגלית בחיפה, הגיש עתירה לביטול החלטת ועדת הערר המחוזית לאפשר למשיב 3, בעל דירה מס' 3, לבנות ממ"ד בחזית הבית. העותרת טענה כי ניתן לבנות את הממ"ד בתוך קווי הבניין ללא צורך בהקלה וכי הבנייה במיקום המוצע תחסום את כניסת אור השמש לדירתה. המשיבים טענו כי המיקום אופטימלי וכי הבנייה לא תפגע בדיירים אחרים. ועדת הערר, לאחר חילוקי דעות בעקבות ביקור במקום, אישרה את החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה להעניק את ההקלות, בנימוק של הצדקה תכנונית והיעדר פגיעה בדירת העותר. בעתירה נטען כי הוועדות חרגו מסמכותן במתן ההקלות כאשר קיימת חלופה. עם זאת, בית המשפט קבע כי לגופי התכנון שיקול דעת לאזן בין זכויות מתנגשות ולקבל החלטות על בסיס שיקולים תכנוניים. נמצא כי הבנייה המוצעת לא תפגע בעותרת, ואילו בנייה בחזית האחורית תפגע בדירת המשיבים. בית המשפט הדגיש כי אין הוא צריך להחליף את שיקול הדעת של מוסדות התכנון בהיעדר פגמים משפטיים, שלא היו קיימים במקרה זה. יתר על כן, ההלכה קובעת כי בית המשפט אינו מוסד תכנוני, ולכן אסור לו להתערב בהחלטות הוועדות. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪.