ע"ע 23525-04-19

תקציר

בית המשפט התייחס למורכבותם של משולשי יחסי עבודה בהם מעורבים עובד, קבלן כוח אדם/שירות ומזמין שירות. התיק התמקד בשאלה האם צו הרחבה מענף הניקיון חל על מערכת היחסים בין דקה, קבלן כוח אדם ושירותים מורשה, לבין עובדיה. בית המשפט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי להחיל צו זה, תוך הדגשת התחייבויותיה החוזיות של דקה למתן שכר וזכויות לפי תקני התעשייה. הודגשה ההבחנה המשפטית בין קבלני כוח אדם לקבלני שירותים, החיונית להחלת החוקים הרלוונטיים. כמו כן נדונו סוגיות של סמכות שיפוט, כאשר לבית הדין לעבודה סמכות שיפוט בלעדית בתביעות עובדים אך לא בסכסוכים בין קבלן השירות לבין מזמין השירות, אלא אם כן הדבר הוסמך במפורש בחוק. בית הדין סבר כי סכסוכי עבודה מורכבים צריכים להידון באופן מקיף בפורום משפטי אחד כדי להבטיח יעילות ולהימנע מפיצול עילות בין תחומי שיפוט שונים. בסופו של דבר, ערעורה של דקה בעניין הצד השלישי (יחסי קבלן-מזמין) נדחה בשל היעדר סמכות לדון בסכסוכים מסחריים ללא הרשאה חוקית מפורשת. דקה חויבה לשלם שכר טרחת עורך דין, ובית המשפט שב ואישר כי קיימים מנגנוני אכיפה להגנה על זכויות העובדים על פי החוק, במיוחד בענפים מוטי שירותים כמו ניקיון, המבטיחים ציות ואחריות הן מצד מעסיקים ישירים והן מצד מזמינים שירותים.