ע"מ 38077-02-21

תקציר

פסק הדין פסק לטובת המערערים בכל הסעיפים. המערערות, חברת אם וחברת בת שלה, הצליחו לטעון כי פעולותיהן התבססו על שיקולים עסקיים מובהקים ועל שימוש לגיטימי בכלים שיצר המחוקק. בית המשפט מצא כי הרכישה התלת-שלבית של מניות החברה הבת, שהחלה בשנת 2008 והסתיימה בשנת 2013, אינה עסקה מלאכותית שמטרתה התחמקות ממס. ההשקעות המשמעותיות והפעילות הכלכלית הריאלית המחישו את מחויבותה של חברת האם להצלחתה ארוכת הטווח של החברה הבת. בית המשפט קיבל גם את טענת המערערים כי הפסדי חברת הבת קוזזו כדין כנגד רווחים מהפעילות שהועברו לחברת הבת, וכי השינוי המבני היה החלטה עסקית סבירה. כמו כן, בית המשפט קבע כי שטרי ההון שבידי חברת הבת לא נמחלו אלא הועברו לחברה האם במסגרת הסכם הרכישה השלישי. החלטה זו דחתה את שומת המשיב, אשר זיכה את החברה הבת בהכנסות ממחילת חובות בסך של 50 מיליון ₪. פסק הדין הדגיש את הימנעותו של המשיב מלהציג טיעונים משכנעים והסתמך על ההיגיון העסקי המובהק העומד מאחורי מעשי המערערים. כתוצאה מכך התקבלו הערעורים, וקנס הגירעון שהטיל המשיב בוטל. בנוסף, חויב המשיב לשאת בהוצאות המערערים בסך 60,000 ₪.