עמ"נ 20696-12-10

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה מנהלית בנוגע לבקשת חברה לרישום כקבלן בענף הבנייה. הערעור מערער על החלטה קודמת של רשם הקבלנים שדחתה את בקשת החברה, שהתבססה על כישוריו של מנהל החברה. הנושא המרכזי הוא פרשנות החוקים והתקנות הרלוונטיים המסדירים רישום קבלנים, במיוחד לגבי הניסיון והכישורים הנדרשים. המערערת טוענת, כי די בסיום קורס קבלנות בניה על ידי המנהל, בצירוף ניסיונו, לצורך רישום. בתוך כך, רשם הקבלנים טוען כי החוק דורש כישורים נוספים, לרבות הסמכה כמנהל עבודה. ועדת הערר צידדה בעבר ברשם, מה שהוביל את החברה להגיש עתירה מנהלית זו. השופט, לאחר ששקל את פרשנותם של שני הצדדים, מוצא את שניהם סבירים ועולים בקנה אחד עם החוק. עם זאת, בפסק הדין צוין כי החלטת הרשם ופסק דינה של ועדת הערר לא שקלו כראוי תקנה רלוונטית (תקנה 2(ב) לתקנות מנהלי עבודה). משכך, פוסק השופט לטובת המערערת ומחזיר את הבקשה לרשם הקבלנים לדיון נוסף, בפרט לגבי תקנה זו. מההחלטה משתמע כי ייתכנו פגמים במדיניות הנוכחית, והיא מורה לרשם לבחון מחדש את הבקשה תוך שימוש במסגרת המשפטית הנכונה. השופט בוחר שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים.