רע"פ 535/08

תקציר

המבקש הורשע בביצוע עבודות בנייה ללא היתר, בניגוד לסעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, והגיש ערעור על פסק הדין פעמיים – פעם אחת לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ופעם אחת לבית המשפט העליון, ששניהם נדחו. המבקש טען כי החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו בעניין ההתיישנות אינה נכונה, כי אין די ראיות להוכחת אשמתם, וכי בית המשפט המחוזי העדיף את עדי התביעה על פני עדויותיהם שלהם. בנוסף, ביקש המבקש להקל בעונשו והתנגד לצו הריסת המבנה שנבנה שלא כדין. המשיב, לעומת זאת, טען כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור מאחר שהיא לא עוררה שאלות עקרוניות ולא הציגה כל עילה שתצדיק דיון בגלגול שלישי, ובנוסף, כי גזר הדין הולם בהתחשב בנסיבות. שופט בית המשפט העליון הסכים עם המשיב ודחה את הבקשה, תוך שהוא מדגיש כי המקרה אינו מציג נסיבות חריגות המצדיקות דיון שלישי. עוד קבע השופט כי אין מקום להתערב בהחלטות הערכאות הנמוכות יותר בנוגע לתקופת ההתיישנות ומהימנותם של עדים, וכי העונש הולם. לבסוף ביטל השופט את החלטתו הקודמת להותיר את צו ההריסה על כנו ואישר את גזר הדין וגזר הדין של בית המשפט לעניינים מקומיים.