ת"א 13195-04-16

תקציר

בית המשפט נעתר לבקשת המבקש לצו מניעה זמני שימנע את סגירת חשבון הבנק שלו. הבקשה נובעת ממחלוקת בין המבקש לבין הבנק המשיב בנוגע לסגירה מיידית של חשבונו של המבקש. הבנק שלח למבקש מכתב דרישה ובו ביקש מסמכים ואישורים שונים הקשורים לחשבון, אשר המבקש לא הצליח להמציא. בעקבות זאת החליט הבנק לסגור את החשבון. עם זאת, בית המשפט מוצא כי המבקש הוכיח עילת תביעה, ומטיל ספק בהצדקה למשלוח הודעת הסגירה. נראה כי התנהלותו של המבקש אינה מצדיקה את החלטת הבנק, במיוחד לאור הימנעותו של הבנק מלהשיב למכתבו של בא כוח המבקש לברר את אמיתות מכתב הדרישה. יתר על כן, דרישות הבנק היו נרחבות ולא ריאליות לעמוד בהן במסגרת הזמן הנתונה. בית המשפט שוקל את הנזקים הפוטנציאליים לשני הצדדים ומוצא כי ההפסד הפוטנציאלי של המבקש עולה על זה של המשיב. חששותיו של המשיב מפני פגיעה חברתית ונזק כלכלי מפעילות הלבנת הון מוכרים, אך אינם נחשבים מהותיים דיים כדי לגבור על הפגיעה הספציפית במבקש. בנוסף, בית המשפט אינו משוכנע באיום הקונקרטי המיידי בסנקציות על הבנק אם החשבון יישאר פתוח בתקופת הביניים. בית המשפט מתייחס גם לטענות המשיב בדבר חוסר תום לב ומוצא כי אין בהן די כדי לדחות את הבקשה. למרות שהסעד הזמני המבוקש דומה מאוד לסעד העיקרי, בית המשפט נעתר לצו המניעה הזמני, מתוך סבר כי טובת שני הצדדים היא להגיע להבנה בעניינו של התיק העיקרי. צו המניעה אוסר על הבנק לסגור את חשבונו של המבקש עד להכרעה בתביעה העיקרית. המשיב חויב לשלם למבקש הוצאות בסך 7,500 ₪ בתוך 14 יום. בית המשפט מציע לצדדים להסכים על לוח זמנים להעברת המידע המבוקש ואולי להגיע לפשרה בנוגע לתיק העיקרי.