ת"א 14248-12-21

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את עמדותיהם וטיעוניהם של שני הצדדים המעורבים במקרה הנדון. העותרת ביקשה לדחות את התביעה על הסף, תוך שהיא טוענת לתחולתה של אמנת מונטריאול בהתחשב באופי התובלה האווירית ובתפקידה של העותרת כסוכנת של המוביל האווירי. בינתיים, טענות המשיב נטועות בדיני הנזיקין ודיני החוזים. לאחר בחינה מעמיקה מגיע בית המשפט למסקנה כי הוראות אמנת מונטריאול אכן חלות במקרה זה, שכן אחריותה של העותרת כפופה אך ורק לאמנה האמורה. על פי האמנה, העותרת, DHL ישראל, פועלת כסוכנת של המוביל האווירי, ומקלה על הטיפול במשלוחים אוויריים עם הגעתם לישראל. מסקנה זו מבוססת על המבחן הפונקציונלי שאומץ מתורת המשפט הזרה, הבוחן את התפקידים המבוצעים על ידי הסוכן. במקרה זה, פעולותיה של DHL ישראל, לרבות פריקה, מיון ושינוע המשלוחים, מקדמות את חוזה ההובלה. יצוין, כי אין כל קשר חוזי בין DHL ישראל לבין המשיבה בנוגע להובלת סחורות מסין לישראל. החוזה היה אך ורק בין המשיבה לבין הספק הסיני, אשר התקשר עם DHL סין לצורך המשלוח. יתר על כן, המשיב לא הביא כל ראיה לעמידה בדרישות אמנת מונטריאול לדיווח על נזקים באופן מיידי. אשר על כן, בית המשפט מחליט לקבל את בקשת העותרת לסילוק על הסף, ודוחה את התביעה נגד DHL ישראל על הסף. פסק דין זה חל גם על ההודעה לצד השלישי. המשיב חויב לשאת בהוצאות ההליך, בסך 8,000 ₪, ולשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה כראות עיניהם.