רע"ב 1104/11

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות והטיעונים שהוצגו בתיק זה. המבקש עמד בפני מאסר בגין אי תשלום קנס שהוטל בשנת 1999. הבקשה לריצוי עונש מאסר במקום הקנס נדחתה על ידי בית משפט השלום בספטמבר 2010, ובעקבות החלטת המבקש לשלם את הקנס עשרה ימים לאחר מכן. עם זאת, הקנס נצבר במשך למעלה מעשור, ותקופת המאסר הנוכחית הופסקה באופן לגיטימי על ידי המשיב לפי סעיף 46 לחוק העונשין. זאת ועוד, מאחר שהמבקש כבר ריצה את מלוא תקופת המאסר בגין אי תשלום הקנס, חל פסק הדין בהחלטה הזמנית, ולא ניתן לבטל רטרואקטיבית את תקופת המאסר. בנוסף, בית המשפט מוצא כי טענת המבקש בדבר היעדר בירור מספק מצד המשיב בדבר השלכות אי התשלום לוקה בחסר. המבקש חתם על טופס המכיר בהשלכותיו, וההסבר הניתן בפקודה ברור וחד משמעי. חוסר הבנתו או בורותו של המבקש בחוק אינם מהווים עילה מספקת להקלה, במיוחד בהתחשב בכך שהקנס שולם לאחר ריצוי מלוא תקופת המאסר. זאת ועוד, בית המשפט מצפה כי ההליכים המנהליים יתנהלו כראוי וכי המבקש היה מקבל הודעה על האפשרויות העומדות בפניו, לרבות האפשרות לבקש דחייה. הצהרתו של המשיב בתגובה, המציעה להשיב את סכום הקנס אם המבקש יפעל לפי הנוהל המתווה, תומכת אף היא בכך. סיכומו של דבר, הבקשה למתן צו על תנאי נדחית. בית המשפט רואה את מעשיו של המשיב כחוקיים וסבירים בנסיבות העניין.