עת"מ 14540-10-20

תקציר

פסק הדין דן בהליך התכנון והאישור של כביש 5233, כביש מקומי המיועד לשדרוג והרחבה. שדרוג הכביש נועד לשפר את מערך התחבורה והנגישות באזורי הפיתוח החדשים שממזרח לג'לג'וליה ובכניסה הדרומית לעיר, וכן בכפר ברא. התכנית, בהתאם להוראות סעיפים 119ב ו-119ג לחוק התכנון והבניה, עברה בדיקה מעמיקה של מוסדות התכנון המקומיים והומלצה לאישור לאחר ששקלה התנגדויות שונות. העותרים, בעלי תחנת דלק לאורך התוואי, טענו כי התוכנית תפגע באופן בלתי מידתי בזכויותיהם להפעיל את עסקיהם וביקשו מבית המשפט להתערב. הם הציעו פתרונות תכנוניים חלופיים, ובהם סלילת כביש נוסף שיחבר את התחנה ישירות לכביש 444, או יצירת צומת עם פניות ימינה ושמאלה לאורך כביש 5233 החדש. עם זאת, בית המשפט מצא כי ההליך התכנוני תקין והחלטת הוועדה המחוזית סבירה, בהתחשב במשמעות התחבורתית ובזמינות הפתרונות התכנוניים. בית המשפט דחה את טענות העותרים, תוך שהוא מדגיש את האינטרס הציבורי בשדרוג הכביש ואת גישתה המאוזנת של הוועדה המחוזית. הוועדה החליטה לאפשר פתרון חיבור חלופי לתחנת הדלק, ולהבטיח כי חיבורים קיימים לא ינותקו ללא חלופה בת קיימא. כמו כן, בית המשפט הכיר במעמדה ההיררכי של תמ"א 4/18 וברלוונטיות שלה במקרה זה, השמה בראש סדר העדיפויות את הבטיחות התעבורתית וקובעת קווים מנחים לחיבור תחנות דלק לכבישים בינעירוניים. גם גורמים מקצועיים תמכו בהחלטת הוועדה, תוך שימת דגש על הסיכונים הבטיחותיים הכרוכים בהתרת פניות שמאלה וצמתים בסמוך לתחנת הדלק. בית המשפט הסכים עם הסתמכותה של הוועדה המחוזית על חוות דעת מומחים אלה ודחה את חוות הדעת של יועץ התנועה של העותרים כבלתי מתיישבות עם הליך הביקורת המנהלית. ככלל, בית המשפט לא מצא עילה להתערבות, והדגיש את הבדיקה היסודית של הוועדה ואת תהליך קבלת ההחלטות הסביר. העתירה נדחתה, והעותרים חויבו בתשלום שכר טרחה לוועדה המחוזית ולנת"ע בסך 20,000 ש"ח ו-10,000 ש"ח בהתאמה.