ת"א 46042-05-11

תקציר

התובעים, שחתמו על זיכרון דברים לרכישת דירה, תבעו את הנתבעים על אי קבלת היתר בנייה ודרשו פיצוי כספי. הם גם השתלטו שלא כדין על דירה אחרת בבניין כסעד עצמי זמני. הנתבעים תבעו מנגד את החזקה בדירה. בית המשפט מצא כי התובעים ידעו שלדירה שרכשו אין היתר בנייה, והם נטלו על עצמם את הסיכון הטמונות בתרחיש זה. התזכיר לא הגן די הצורך על זכויות התובעים, אך זה היה ההסכם עליו חתמו והם היו מחויבים לו. התובעים גם לא הצליחו להוכיח כל קשירת קשר להונות אותם. בנוסף, פג תוקפו של ייפוי הכוח שהציג הנתבע מס' 1. לפיכך, נדחתה התביעה העיקרית של התובעים. באשר לתביעה שכנגד, מצא בית המשפט כי הנתבעת מס' 4 רכשה זכויות בדירה שהתובעים תפסו והורה לתובעים לפנות את הדירה בתוך שישה חודשים. עם זאת, התובעים לא נדרשו לשלם דמי שכירות משום שהדירה עמדה ריקה במשך שנים רבות, ולא היו ראיות מספיקות לדמי השכירות ההולמים. התובעים חויבו לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של הנתבעת מס' 1 ובהוצאות חלקיות ושכ"ט עו"ד לנתבעת מס' 4.