ע"א 179/77

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור של בנק, המערער על סמכותו של בית משפט ישראלי להטיל עיקול זמני על נכסי הנתבע המוחזקים על ידי סניף הבנק בשטחים. הבנק טען כי פעולת בית המשפט פוגעת בריבונות השטח וכי העיקול אינו יעיל בשל היעדרותו של המחזיק מתחום השיפוט. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי פעולתו של בית הדין הישראלי מוסמכת על פי המשפט הבינלאומי, שכן השטח המדובר הוחזק לאחר מלחמה וסמכותו של המשטר הקודם הושעתה. עוד קבע בית המשפט כי העיקול הזמני, שבוצע בדרך של מתן הודעה למחזיק, תקף ואינו מחייב מעורבות של לשכת הוצאה לפועל באזור. פסק דין זה התבסס על הגדרת "מסמך" בתקנות הרלוונטיות, הכוללת צווי בית משפט. כמו כן, ניתן היה לאכוף את צו העיקול כנגד הבנק בכל אחד מסניפיו בישראל, שכן הוא שקול לדרישת תשלום. השופטים דחו פה אחד את הערעור והורו לבנק לשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ל"י.