ת"א 49052-06-23

תקציר

בית המשפט מצא כי החלטת הבנק לסגור את חשבונו של המבקש הייתה סבירה, וסיכוייו של המבקש לערער על החלטה זו היו נמוכים. המבקשת, חברה המספקת שירותים פיננסיים, לא נענתה לבקשות הבנק לקבלת מידע ומסרה מסמכים לא אותנטיים. התנהלות זו גרמה לאובדן אמון בין המבקש לבין הבנק. בית המשפט שקל את האינטרס הציבורי ואת תפקידו של הבנק כגוף פיקוח, והגיע למסקנה כי חיוב הבנק לפעול בניגוד לעמדתו עלול לפגוע ביכולתו לקיים את החוק. זאת ועוד, חוסר היושר ותום הלב של המבקש בהצגת העובדות, כמו גם המחלוקת העובדתית המצומצמת, שקלו כנגד מתן צו המניעה. נזקו של המבקש היה כספי וניתן היה לכמת אותו ולתבוע אותו אם התביעה תצליח. משכך, מאזן הנוחות לא היטיב עם המבקש. בהתחשב בכל אלה, דחה בית המשפט את הבקשה לצו מניעה זמני וביטל את הוראת השעה. ההחלטה תיכנס לתוקף ב-10 בינואר 2024, כדי לאפשר למבקש זמן להתארגן ולממן את צעדיו הבאים. בנוסף, חויב המבקש לשאת בהוצאות הבנק.