ע"א 5286/15

תקציר

בפסק הדין בעניין ערעורה של מקורות על פסק דין במכרז, בחן בית המשפט שני קריטריונים עיקריים לסעד זמני: סיכויי הצלחת הערעור ומאזן הנוחות בין הצדדים המעורבים. בית המשפט הדגיש כי בדרך כלל, מאזן הנוחות הוא בעל חשיבות עליונה. מקורות טענה כי ההצעה הזוכה של שטאנג נמוכה מדי, ורמזה כי מדובר בהצעת גירעון. עם זאת, ועדת המכרזים כבר בחנה חשש זה לעומק באמצעות שימוע עם שטאנג והתייעצות עם חוות דעת מומחים, ובסופו של דבר החליטה כי אין אי הבנה לגבי דרישות המכרז. בית המשפט שב והדגיש כי הוא אינו מחליף את שיקול דעתה של ועדת המכרזים בשיקול דעתה, אלא מתמקד בעקרונות המשפט המנהלי. נוכח מורכבותו ואופיו המקצועי של פרויקט מכון טיהור השפכים, יכולתו של בית המשפט להתערב הייתה מוגבלת. יתר על כן, כל פגם בהליך המכרזי חייב להיות מהותי כדי להצדיק פסילה, ואין די בהצעה נמוכה, במיוחד כאשר הגשת "מקורות" התעכבה. אשר למאזן הנוחות, האינטרס הציבורי חייב את המשך הפרויקט במועד כדי לאפשר פיתוח אזורי ולמנוע נזקים סביבתיים. למרות ש"מקורות" עלולה לעמוד בפני אתגרים אם הערעור יוביל לביטול הצעתו של שטאנג לאחר תחילת העבודה, בית המשפט קבע כי ניתן לפצות כספית על כל נזק שייגרם כתוצאה מכך. כך, נוכח סיכויי הערעור להיות קלושים ומאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, דחה בית המשפט את בקשת מקורות לסעד זמני וביטל את צו המניעה הקודם, תוך שהוא מורה למקורות לכסות הוצאות משפט הן ללקוח והן לשטאנג.