ה"פ 42920-03-16

תקציר

המחלוקת נסובה סביב הפיצויים המגיעים למבקש שאדמתו הופקעה בחלקה על ידי המשיבים, הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים ועיריית ירושלים, לצרכי ציבור, קרי בניית בית ספר וכבישים. השאלה העיקרית היא האם המבקש זכאי לפיצוי בגין 40% הראשונים של הקרקע המופקעת. בית המשפט מינה מומחה שקבע את שווי הקרקע המופקעת ומצא כי יתרת הקרקע סבלה מירידת ערך. עם זאת, חוות הדעת של המומחה לא ביססה קשר בין ירידת ערך הקרקע הנותרת לבין ההפקעה, והמבקש לא טען כי יתרת הקרקע אינה שמישה. המבקשת טענה כי על המשיבים לפצות אותה בגין כל השטח המופקע, לרבות 40% הראשונים, בהתבסס על מספר טענות, ובהן הוראת "הגנת האיזון" בחוק התכנון והבניה, הקובעת פיצוי מלא בגין הפקעה אם יתרת ערך הקרקע יורדת, והפרת הבטחה מינהלית. בית המשפט דחה טענות אלה, בקובעו כי המשיבים פטורים מלפצות את המבקש בגין 40% הראשונים של הקרקע המופקעת כמתחייב בחוק. המשיבים חויבו לשלם למבקש פיצוי בגין השטח העולה על 40% מסך הקרקע, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.