ת"א 7351/05

תקציר

בתביעה אזרחית זו, התובע והנתבע היו בעבר בעלי עסק משותף, שתכולתו הייתה קשורה לשתי חנויות בבית שמש. התובעת תבעה את הנתבעת בגין אי קיום תנאי הסכם פירוק השיתוף בנוגע לבעלות על החנויות. התובע טען כי הנתבע הפר את ההסכם במספר דרכים מהותיות. בינתיים טען הנתבע כי מילא את כל התחייבויותיו החוזיות, וכי התובע קיבל את הסכום המוסכם של 100,000 ₪ במזומן כהסדר סופי, ולכן הזכויות בנכס צריכות להיות רשומות על שם הנתבע בלבד. הראיה המרכזית הייתה קבלה על סך 100,000 ₪ חתומה כביכול על ידי התובע. אמיתותו של מסמך זה הייתה שנויה במחלוקת, ובמסגרת המשפט הוא עבר בדיקה פורנזית וגרפולוגית. המומחה הגיע למסקנה כי החתימה על הקבלה היא בסבירות גבוהה של התובע. השופט קיבל את חוות דעתו של המומחה וקבע כי החתימה היא אכן של התובע. יתר על כן, השופט מצא את עדותו של הנאשם לגבי הנסיבות שהובילו להסדר כאמינה. משכך, פסק השופט לטובת הנתבע, דחה את תביעת התובע והורה לתובע לכסות את שכר טרחת המומחה של הנתבע והוצאות משפטו, בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. פסק הדין של השופט חיזק את תוקפו של הסכם הפירוק ואישר את העברת זכויות התובע בנכס לנתבע.