בש"מ 8516/04

תקציר

המערערים ניסו לערער על החלטה בעניין חובות ארנונה, אך החמיצו את המועד האחרון בשל איחור בהגשה. הם ביקשו הארכה, אך נדחתה, מה שהוביל אותם לערער על דחייה זו. תמצית טענת המערערים הייתה כי אין בטעותו של בא כוחם כדי למנוע מהם את שמיעת ערעורם, מה גם שאין בכך כדי לגרום עוול למשיב, בעוד שסירוב לבקשתם יגרום להם נזק כספי משמעותי. עם זאת, השופט דחה את ערעורם, תוך שהוא מצטט תקדימי עבר לפיהם טעויות דין של עורך דין אינן מצדיקות בדרך כלל עיכובים, והעיכוב במקרה זה לא היה מבוטל ועמד על 14 יום. השופט הסכים עם הפעלת שיקול הדעת של הרשם והדגיש כי הדין בעניין זה ברור ומושרש. ההחלטה במושב ברכיה תומכים אף היא בעמדה זו. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערים חויבו בהוצאות המשפט של המשיב, בסך 5000 ₪. פסק דין זה מחזק את העיקרון לפיו טעויות קטנות בדין ועיכובים זניחים אינם מצדיקים הארכת מועדי ערעור, הגנה על ציפיות המשיבים ושמירה על תקינות ההליכים המשפטיים.