בג"צ 2407/10

תקציר

עניינה של העתירה הנדונה בהפעלתה של מחצבה בלתי חוקית, המכונה "809", הממוקמת בנפת בית לחם, המשתרעת על פני שטח B ושטח C. העותרים ביקשו מבית המשפט להורות על הפסקת פעילות המחצבה, הריסת מבנים והחרמת ציוד. בתוך כך, הכירו המשיבים בהיעדר הסדרה חוקית סביב הפעלת המחצבה והציעו כי יש לבצע פעולות פיקוח ואכיפה. המחלוקת המרכזית נעוצה בהלימות פעילות האכיפה של המשיבים. בית המשפט, לאחר דיונים ועדכונים מצד המשיבים, הכיר בקשיים באכיפת החוק בשל מיקומה של המחצבה, המחייב ליווי ביטחוני ומגביל את שליטת המנהל האזרחי בחלקים מהאתר בשטח B. המשיבים פירטו את פעולות האכיפה שלהם, לרבות סיורים, החרמת ציוד וצווי הפסקת עבודה. הם גם יזמו צעדים לתוכנית אב להסדרת פעילות החציבה. המשיבים טענו כי מעשיהם צמצמו באופן משמעותי את פעילות החציבה, אם כי הודו כי היא נמשכה בהיקף מצומצם יותר. בית המשפט הכיר בכך שאכיפת החוק היא חובה של המדינה, אך לרשויות המנהליות שיקול דעת באכיפת החוק בגבולות משאביהן וסדרי העדיפויות שלהן. התערבות בית המשפט שמורה למקרים קיצוניים של התנהגות בלתי סבירה או פגמים מנהליים. בנסיבות העניין מצא בית המשפט כי המשיבים נקטו פעולות אכיפה שונות כנגד המחצבה, בהתחשב בקשיים. העדכונים שסיפקו המשיבים המחישו את מאמציהם המתמשכים, לרבות תפיסת כלים והוצאת צווים, שהובילו להפסקה כמעט מוחלטת של החציבה הבלתי מורשית. זאת ועוד, בית המשפט הסתפק במאמצי המשיבים למנוע את הרחבת המחצבה ובמחויבותם להמשך האכיפה והסדרת התכנון. העתירה נדחתה אפוא, תוך שבית המשפט הכיר בשיקול דעתם של המשיבים באכיפת החוק ובסבירות מעשיהם בנסיבות העניין. השופטים ארבל ופוגלמן הסכימו עם ההחלטה.