רע"א 4234/05

תקציר

התיק עסק בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בנוגע לגילוי והפקה של מסמכים ספציפיים הקשורים לסכסוך משכנתא. המבקש חויב למסור למשיבים מסמכים, לרבות דפי חשבון בפיגור, או להטיל עליו סנקציות לפי תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר עלולות להביא למחיקת תגובתו בהליך העיקרי. עיקר המחלוקת נסובה סביב השאלה האם אמירות עברייניות אלה היו קיימות או הוסתרו במכוון על ידי המבקש. המבקש טען כי אמירות כאלה במתכונת המבוקשת אינן קיימות, ואילו המשיבים, שנתמכו בתצהירים של רו"ח רוזנברג ומר קרזי, טענו אחרת וטענו כי ניתן להשיג הצהרות אלה בקלות. למרות ניסיונות פרוצדורליים, לרבות ביקורים בסניף בנק לצורך בירור בהמלצת בית המשפט, המבקש לא המציא את המסמכים המבוקשים. בית משפט קמא פסק תחילה נגד המבקש, תוך שהוא מדגיש את היעדר התצהירים התומכים מצדו. עם זאת, בערעור נקבע כי יש להתייחס לעניין קיומם של מסמכים בשלב ההוכחות ולא כחלק מהליך הגילוי. ערכאת הערעור הפכה את החלטת בית המשפט המחוזי, וציינה כי בעוד טענתו של המבקש תמוהה, היא אינה ברורה דיה כדי להצדיק סנקציות כמו מחיקת תגובתו. בית המשפט הגיע למסקנה כי המועד המתאים לבדיקה נוספת יהיה בשלב ההוכחות של המשפט ולא בשלב הגילוי המקדמי, ובכך קיבל את הערעור ודחה את פסק הדין הקודם מבלי לפסוק הוצאות.