רע"א 7553/21

תקציר

שני אחים שבבעלותם חברה לפיתוח נכסים נמצאים במחלוקת על ניהול החברה ונכסיה, שתי חלקות קרקע חכורות. הפסיקה הישנה יותר סביב בוררות הסכסוך ביניהם גורסת כי סכסוך האחים חייב לעבור דרך בוררות, כפי שנקבע בהסכם בין הצדדים. פסק דינו האחרון של הבורר העדיף את האח המשיב, וקבע כי צריכה להיות לו אפשרות לרכוש את חלקו של האח המבקש בחברה במחיר שנראה לו הוגן, או לחילופין, המבקש יכול לרכוש את חלקו של המשיב באותו מחיר. כן מחויבת המבקשת להמשיך ולשלם דמי שכירות למשיב בגין השימוש במקרקעין, שנקבעו באותו שיעור שהוסכם עליו לפני שני עשורים, בתוספת תשלומים נוספים בגין השימוש בגג הבניין במקרקעין לפאנלים סולאריים. האח המבקש ביקש מבית המשפט המחוזי לבטל את החלטת הבורר, אך בקשתם נדחתה. המבקש ערער על דחייה זו לבית המשפט העליון, בטענה כי הבורר ובתי המשפט שלהלן התעלמו מראיות מרכזיות וכי החלטת הבורר אינה צודקת ומעניקה כוח רב מדי למשיב. עם זאת, שופט בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור, וחזר והדגיש כי פסקי בוררות כפופים רק להתערבויות חריגות, ובמקרה זה לא הוצג חריג כזה. השופט הסכים עם הערכאות הנמוכות יותר כי החלטת הבורר סבירה ואינה גורמת לעיוות דין, ולכן דחה את הבקשה, יחד עם בקשותיו הנלוות של המבקש לעיכוב ביצוע וראיות נוספות.