ת"א 5957/06

תקציר

המחלוקת נסובה על חוזה מכר מקרקעין שנחתם בין התובעים (המוכרים) לבין הנתבע (הקונה) ביום 15.7.03 על חלקת קרקע בשפרעם. בחוזה, שנוסח על ידי בא כוחם של התובעים, עו"ד באבא, נקבע כי התובעים ישלמו מיסים מסוימים הקשורים לעסקה, דבר שסתר את הסכמת הצדדים בעל פה כי הרוכש ישלם את כל המסים. ביום החתימה, ניסחו הצדדים מכתב צדדי, שנכתב על ידי אשת הקונה, המאשר את התחייבות הרוכש לשלם סך של 62,000$ ואת כל המיסים הקשורים לעסקה. התובעים טוענים כי החוזה אינו משקף את ההסכם האמיתי ומבקשים לאכוף את החוזה יחד עם מכתב הצד. הנתבע מכחיש זאת וטוען כי התביעה מופרכת. בית המשפט מוצא כי עדויותיהם של כל העדים אינן אמינות ואינן סבירות באשר לנסיבות שהובילו לכריתת החוזה ולמכתב הצדדי. בית המשפט מגיע למסקנה כי לחוזה היו שתי מטרות: תכלית לגיטימית ליצור הסכם מחייב למכירת הקרקע ורכישתה, ותכלית בלתי חוקית להונות את רשויות המס על ידי ציון מחיר רכישה כוזב בחוזה ומצג שווא של חבות המס. בית המשפט מסווג את החוזה כבלתי חוקי אך ניתן לאכיפה. היא מורה לבצע את החוזה עם תיקונים שישקפו את מחיר הרכישה האמיתי ואת חבות המס בהתאם להסכם המקורי של הצדדים. הרוכשים ישלמו למוכרים 15,000 שקל שכר טרחה. התביעה שכנגד של הנתבעת נדחית. פסק הדין ישותף עם הרשויות הרלוונטיות, לרבות לשכת עורכי הדין ופרקליטות מחוז צפון, להמשך פעולה כראות עיניהן.