ת"צ 1934/09

תקציר

המבקש, עורך דין במקצועו, ביקש לייצג קבוצת חברים בקופות גמל מניות המנוהלות על ידי החברה המשיבה, בתובענה ייצוגית. המבקשת טענה כי המשיבה הפרה את חובת הזהירות והנאמנות שלה כלפי החברים בכך שניהלה את השקעות הקרנות ברשלנות, ודרשה פיצוי על מלוא סכום ההפסד שנגרם לחברים בשנת 2008, עקב משבר כלכלי עולמי שגרם לצניחה בשווי המניות. המבקש טען כי היה על המשיב להפחית את אחזקות המניות בקרנות לרף המינימלי הקבוע בתקנון הקרן (50%), וכי ניתן היה למנוע את הפגיעה בחברים. המשיב הכחיש את הטענות וטען כי המבקש לא הציג עילת תביעה סבירה, וממילא לא הוכח הנזק לחברים. בית המשפט קבע, כי המבקש לא הוכיח, ולו לכאורה, הפרת חובה כלשהי מצד המשיב. בית המשפט הדגיש כי השקעה במניות טומנת בחובה סיכונים לצד סיכויים, וכי טענת המבקשת כי היה על המשיבה למכור את כל מניותיה בתחילת המשבר הכלכלי התבססה על חוכמה בדיעבד. עוד ציין בית המשפט כי המבקש, שאינו מומחה בשוק ההון, לא הציג כל חוות דעת מומחה שתתמוך בטענותיו, למרות אינדיקציות בית המשפט כי הדבר נחוץ. בית המשפט הוסיף כי גם אם נכונות טענות המבקש, אין כל ראיה לכך שהנזק שנגרם לחברי הקרנות בשנת 2008 נבע מהפרת חובה מצד המשיב, ולא מהסיכונים הכרוכים בהשקעה במניות. בית המשפט הוסיף וקבע, כי המבקש לא הוכיח קיומו של נזק לעצמו או לחברי הקבוצה אותה ביקש לייצג, שכן הפסדי 2008 נמחקו כמעט לחלוטין בשנת 2009, והשקעתו הניבה רווחים משמעותיים לאורך השנים. לפיכך, גם תביעת המבקש לפיצוי בגין אובדן רווחים לא נתמכת. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי המבקש אינו תובע מייצג מתאים, כנדרש בחוק, שכן הוא התעקש לשמש הן כתובע הייצוגי והן כבא כוחה של קבוצת התובעים. בית המשפט ציין כי תפקיד כפול זה מעורר בעיות אתיות ומעשיות, וכי המבקש, שגילה בורות בתחום שוק ההון, לא הצליח לייצג את החברים כראוי. לאור האמור, דחה בית המשפט את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, והורה למבקש לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.