רע"א 3640/03

תקציר

בתיק משפטי מורכב זה, ביקשה המבקשת לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב המאשרת פסק בורר הקשור לסכסוך כספי עם בן זוגה. הסכסוך התעורר סביב חלוקת כספי ההסדר בעקבות פרידתם של בני הזוג לאחר ששניהם עברו תאונות דרכים. הבורר קבע כי המשיב, בן הזוג, זכאי ל-32.5% מהפיצוי. המבקשת ערערה על אישור פסק הבוררות על ידי בית המשפט המחוזי, בטענה כי מדובר ב"עניין משפחתי" המצוי בסמכותו הבלעדית של בית המשפט לענייני משפחה על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה וצווים נלווים. היא גם טענה לפגמים בפסק הבורר עצמו, תוך שהיא מציינת עילות שונות לביטול. עם זאת, המבקש לא הגיש בקשה במועד לביטול פסק הבוררות, בטענה לטעות טכנית. המשיבה טענה כי בית המשפט המחוזי מוסמך לפי חוק הבוררות, ושיהויה של המבקשת דחה עוד יותר את טענותיה. בית המשפט בחן האם לבית המשפט לענייני משפחה סמכות בלעדית בתיקי בוררות מסוג זה, לאור התמקדותו הייחודית בענייני משפחה. ההחלטה בחנה גם את ההשלכות של אי העלאת התנגדויות שיפוטיות מיידיות והאם התנהלותה של המבקשת מהווה השתק פרוצדורלי, מה שמנע ממנה לערער כעת על סמכותו של בית המשפט. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי למרות הטעויות השיפוטיות, אישור פסק הבוררות יעמוד בעינו, שכן לא הועלו התנגדויות תקפות במועד. דוקטרינות ההשתק השיפוטי והבטלות היחסית יושמו, תוך שימת דגש על יושרה פרוצדורלית ויעילות על פני אתגרים שיפוטיים מאוחרים. לפיכך, הערעור נדחה, והמבקש חויב בהוצאות משפט.