ה"פ 105/07

תקציר

לעותרת ולבעלה לשעבר היו זכויות בנכס הרשום על שמם, ולאחר גירושיהם טענה העותרת לבעלות בלעדית בנכס האמור על בסיס הסכם ממון. עם זאת, המשיבים, שהם נושיו של הבעל לשעבר, הטילו עיקולים על זכויותיו בנכס. העותרת טענה כי הסכם הממון העניק לה את הבעלות הבלעדית בנכס, ומאחר שהוא נחתם ואושר על ידי בית דין רבני לפני הטלת העיקולים, עליו לגבור עליהם. המשיבים טענו כי ההסכם נעשה למראית עין, ומטרתו להגן על נכסי הבעל לשעבר מפני נושים. עוד טענו כי זכויותיה של העותרת בנכס כפופות גם למשכון לטובת בנק הפועלים, בו לא הכירה בכך. השופטת קבעה כי מאחר שהעותרת לא הצליחה להוכיח כי העברת הזכויות הנזכרת בהסכם נעשתה בטרם הטילו המשיבים את העיקולים, יש לדחות את תביעתה. יתר על כן, השופטת הסכימה עם המשיבים כי נראה כי ההסכם נעשה למראית עין וכי לא ניתן לקבוע כי זכויותיו של הבעל לשעבר בנכס הועברו לעותרת. עוד ציינה השופטת כי חוסר ההסבר של העותרת להליכי המשכנתא שפתח בנק הפועלים בשנת 2004 החליש את תביעתה. בסופו של דבר, דחה השופט את בקשת העותר למתן פסק דין הצהרתי מבלי לפסוק הוצאות בשל התנהלות המשיבים בניהול ענייניהם.