רע"א 1162/17

תקציר

המבקש, ששילם 500,000$ למשיב מס' 1 עבור רכישת אחזקות בחברה של האחרון, ערער על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתו לצווי עיקול זמניים נגד המשיבים מס' 2 עד 4, קרובי משפחתו של המשיב מס' 1. המבקש טען כי כל המשיבים פעלו כמקשה אחת וקיבלו טובות הנאה מההסכמים, ועל כן נפלה בהחלטת בית המשפט טעות משפטית. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי המבקש לא הוכיח כל עילת תביעה נגדם, וכי דיני הטעיה והטעות אינם חלים עליהם. עוד נטען, כי המבקשים לא הוכיחו כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב על כנו אם יתקבל הערעור, וכי העיקול על נכסיהם יהווה נטל משמעותי. ערכאת הערעור פסקה לטובת המשיבים, תוך שהיא מסרבת להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי ומבטלת את עיכוב הביצוע. נפסק כי המבקשת לא קשרה די הצורך בין עילת התביעה לבין זהותם של המשיבים שנכסיהם מוטלים בעיקול. זאת ועוד, מצא בית המשפט כי טענות המבקשים בדבר הנטל המוטל על המשיבים 2 עד 4 אינן משכנעות, במיוחד נוכח הקשיים הפוטנציאליים בקבלת אשראי עקב העיקול על נכסיהם. המבקש חויב לשאת בהוצאות המשיבים.